Tosefta Printings Terumot 8 – תוספתא דפוסים תרומות ח‏ – Tosefta Gedolah

תוספתא

פירוש

(א) הזורע פשתן של תרומה, עד שלא ^אהביא שליש ^ביופך, ^גמשהביא שליש יקיים ^דדברי ר׳ מאיר. ר׳ יהודה ^האו׳ בשוגג עד שלא הביא ^ושליש ^זיופך, משהביא שליש ^חיקיים, ^טבמזיד זה וזה ^ייופך. (ב) הזורע תוספת ^יאשל תרומה וסאה עולה מתוך ^יב[מאה] ^יגגדוליהן חולין. ^ידגדולי הקדש ^טואין חייבין עליהן קרן וחומש, ^טז^יזואין משלמין מהן קרן ^יחוחומש ^יטעל מקום אחר ^כאלא לפי חשבון, וחייבין בחלה, ^כאהידים ^כבוהטבול יום אין פוסלין ^כגבהן כדרך ^כדשפוסלין ^כהבחולין. (ג) ^כוהדש כיצד ^כזיעשה, מביא ^כחקפיפה ותולה ^כטבצואר בהמה ^לונותן לתוכה חולין. ר׳ שמעון ^לאאו׳ ^לבנותן ^לגלתוכה ^לדכרשנין, והן יפות להן מהכל. (ד) מאה ^להלגינין של תרומה ^לוואחת של חולין, כולן מותרין. בדבר שזרעו כלה, אבל דבר שאין זרעו כלה לא יעלה, שאין ^לזקרקע עולה באחד ומאה. תלש ^לחיעלה, ובלבד שלא ^לטיתכוין ^מויתלוש. ר׳ ^מאשמעון ^מבאו׳ ^מגאף יתכוין ויתלוש ^מדויעלה באחד ^מהומאה. (ה) ^מוליטרא מעשר ראשון ^מזשנטעה והרי בה כעשר ליטרין, חייבת בתרומה ^מחבמעשר ראשון ובמעשר ^מטשני. ובמעשר ראשון שבה עושה אותה תרומה ^נומעשר על מעשר ראשון ^נאשנטע. (ו) ליטרא ^נבמעשר ^נגשיני ^נדשנטעה והרי בה ^נהכעשר, חייבת בתרומה ובמעשר ראשון ובמעשר ^נו^נזשיני, ^נחוחוזר ^נטופודה את מעשר שיני ^סשנטע. (ז) המנכש ^סאאת ^סבהכותי ^סגבחסיות, ^סדאע״פ שפירותיו טבל, לא יאכל ^סהמפירותיהן ^סועריי. ר׳ שמעון בן ^סזלעזר ^סחאו׳ ^סטבמוצאי שביעית עם ^עישראל ^עאמותר. (ח) ^עבהמפריש חבילי תלתן ^עגשל מעשר, הרי זה פודה את ^עדהעץ ואת הזרע. ר׳ נתן ^עהבר יוסף ^עואו׳ ^עזשתילי בצלים עד שלש שנים אסורין, ^עחמיכן ^עטוהלך ^פמותרין. (ט) ^פאתלתן שנפלה ^פבלתוך הבור של מים, ר׳ מאיר אוסר, ור׳ יהודה מתיר. ^פגאמ׳ ר׳ שמעון ^פדבמה ^פהדברים אמורים בזמן ששקעה, אבל לא שקעה הרי ^פוזו מותרת. תפוח ^פזשרסקו ונתנו לתוך העיסה ^פחוחמצה, ר׳ ^פטיוסה ^צאומ׳ אין חימוצו ^צאחמוץ. אחד נותן טעם לשבח ואחד נותן טעם לפגם, ^צבזה וזה אסור דברי ר׳ מאיר. ^צגר׳ שמעון ^צדאומ׳ לשבח אסור, לפגם מותר, כגון החומץ שנפל לגריסין. (י) ^צהגריסין שנפלו לתוך ^צוהבור של מים, ^צזתמרים ^צחשנפל על גביהן ^צט[יין, ^קגרוגרו׳ שנפל על גביהן] שמן, ^קאהרי זה אסור, ור׳ ^קבשמעון ^קגמתיר. (יא) ^קדשאר של ^קהתרומה שנפל ^קולתוך העיסה והגביהו, ואחר כך נתחמץ ^קזמותר. (יב) ^קחשאר של שביעית שנפל ^קטלתוך העיסה, ידע בו ואחר כך נתחמץ, ^קיאסור. (יג) ^קיאשאר של תרומה ושל שביעית ^קיבשנפלו לתוך העיסה, לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ, ^קיגונצטרפו ^קידוחמצו, אסור לזרים. ר׳ ^קטולעזר ^קטזבי ר׳ שמעון מתיר לזרים. היה בזה כדי לחמץ ^קיזובזה כדי לחמץ, ^קיחונצטרפו ^קיטוחמצו, ^קכאסור לכהנים. ר׳ ^קכאלעזר ^קכבבי ר׳ ^קכגשמעון מתיר לכהנים. (יד) יין של תרומה שנפל על גבי ^קכדפירות ^קכהידיחם, ^קכווהן מותרין. (נפל על גבי ^קכזיין) ^קכחוכן שמן של תרומה שנפל על ^קכטפירות, ^קלידיחם והן מותרין. וכן על גבי יין, יקפה אותו, והיין מותר. נפל על גבי ציר, ^קלאיקפינו כדי שיבטל טעם ^קלבשמן שבו. (טו) כלים שסכן ^קלגבשמן טמא וחזר וסכן ^קלדשמן טהור, או שסכן שמן טהור וחזר וסכן שמן טמא, ר׳ ^קלהליעזר ^קלואו׳ אחר הראשון אני בא. ^קלזוחכמים ^קלחאו׳ ^קלטאחר האחרון. ^קמשר׳ ^קמאליעזר ^קמבאו׳ יהא ^קמגאדן סך ^קמדאת כליו שמן טמא וחוזר וסכן ^קמהשמן טהור, ^קמוכשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן הראשון. ^קמזוחכמים ^קמחאו׳ יהא אדם סך ^קמטאת כליו שמן טהור וחוזר ^קנוסכן שמן טמא, ^קנאכשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן האחרון. כלים שסכן ^קנבשמן טמא ^קנגונגבו משתמש ^קנדבהן בטהרה. חזרו ויצאו מהן משקין, טמאין. (טז) ^קנהקדירה ^קנושבשל בה בשר, לא יבשל בה חלב. ^קנזחלב, לא ^קנחיבשל בה בשר. ^קנטחולין, לא יבשל ^קסבה ^קסאתרומה. תרומה, לא יבשל בה חולין, ואם ^קסבבשלן הרי זה ^קסגבנותן טעם. (יז) היו לפניו שתי ^קסדקדרות, אחת של ^קסהתרומה ^קסוואחת של חולין, ולפניו מדוכה אחת של תרומה, ^קסזנתן לתוך אחת מהן ואין ידוע ^קסחלאי זו מהן נתן, ^קסטהריני או׳ לתוך ^קעשל חולין נתן. היו לפניו שתי מדוכות, אחת של ^קעאחולין ואחת של תרומה, ולפניו ^קעבקדרה אחת של חולין, ^קעגנתן מאחת מהן ואין ידוע ^קעדמאי זה מהן נתן, הריני ^קעהאו׳ מתוך של חולין ^קעונתן. (יח) היו לפניו שתי ^קעזקדרות, אחת של חולין ואחת של תרומה, ^קעחולפניהן שתי מדוכות אחת של תרומה ואחת של חולין, ^קעטנתן משתיהן ^קפואין ידוע אם מזו ^קפאלתוך זו ואם מזו ^קפבלתוך זו, הריני ^קפגאו׳ תרומה לתוך תרומה ^קפד^קפהנתן וחולין לתוך חולין נתן. (יט) ^קפואם היה טבל ^קפזמעשר ראשון ומעשר ^קפחשיני הרי זה אסור, שלא התירו ספק ^קפטדמוע אלא ^קצלדבר שיש לו מתירין. (כ) ^קצאחתכה ^קצבאסורה שנתערבה ^קצגבחתכות, ^קצדאפלו הן אלף, כולן אסורות. הרוטב, בנותן טעם. אם ^קצהנמחה, הרי זה בנותן ^קצוטעם. (כא) חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין, וכן פרוסה של לחם הפנים שנתערבה במאה ^קצזחתיכות של חולין, הרי ^קצחאילו יעלו. ר׳ יהודה ^קצטאו׳ לא ^ריעלו. (כב) חתיכה של חטאת ^ראטמיאה ^רבשנתערבה במאה חתיכות של ^רגחטאת טהורה, וכן פרוסה של לחם הפנים ^רדטמא שנתערבה ^רהבמאה פרוסות של ^רולחם הפנים טהור, הרי ^רזאילו יעלו. ר׳ יהודה ^רחאו׳ לא יעלו. ^רטוכן במנחות, וכן ^ריבחלות תודה. הטבל ^ריאויין נסך, מין במינו ^ריבכל שהוא, ושלא במינו בנותן טעם. ושאר כל ^ריגהאסורין בין ^רידבמינן בין שלא במינן בנותן טעם. זרעים, מועד, נשים, ב"ק, ב"מ, ב"ב – מהדורת הרב שאול ליברמן על פי כתב יד וינה 20 (= ב), עם שינויי נוסחאות מכתב יד ערפורט (ברלין 1220) (= א), קטעי גניזה (= ג), ודפוס ראשון (= ד), ברשותם האדיבה של בית המדרש ללימודי יהדות (כל הזכויות שמורות), שאר סדרים על פי דפוס וילנא

הערות

^א הביא | א הביאה.

^ב יופך | כ״ה ד א. ב יופר.

^ג משהביא | א ומשהביאה.

^ד דברי... יקיים | א חסר.

^ה או׳ | ד אומר.

^ו שליש | ד חסר.

^ז יופך | כ״ה ד. ב יופר.

^ח יקיים | ד וקיים.

^ט במזיד | א מזיד.

^י יופך | כ״ה ד א. ב יופר.

^יא של | א חסר.

^יב [מאה] | כ״ה ד א. ב חסר.

^יג גדוליהן | א גידוליהן.

^יד גדולי | א וגידולי.

^טו אין | ד חסר.

^טז ואין... וחומש | ד חסר.

^יז ואין | א אין.

^יח וחומש | א חסר.

^יט על מקום | א ממקום.

^כ אלא לפי חשבון | א חסר.

^כא הידים | ד הידי׳.

^כב והטבול | כ״ה ד א. ב והטביל.

^כג בהן | ד בהן [בהן].

^כד שפוסלין | ד שפוסלי׳.

^כה בחולין | ב ד סתום.

^כו הדש | ב ד א חדש.

^כז יעשה | א [הוא] עושה.

^כח קפיפה | ד קפיפ׳ א קופתו.

^כט בצואר | ד בצוא׳ א בצוארי.

^ל ונותן לתוכה חולין | א ונותנין לתוכו מאותו המין.

^לא או׳ | ד אומר א אומ׳.

^לב נותן | א נותנין.

^לג לתוכה | ד לתוכ׳.

^לד כרשנין | ד א כרשינין.

^לה לגינין | א לגין.

^לו ואחת | ד ואחד.

^לז קרקע | א הקרקע.

^לח יעלה | ד א ועלה.

^לט יתכוין | ד יתכוון.

^מ ויתלוש | א לתלוש.

^מא שמעון | א יהודה.

^מב או׳ | ד אומר א אומ׳.

^מג אף | א אם.

^מד ויעלה | א יעלה.

^מה ומאה | ב סתום.

^מו ליטרא | ד ליטרה.

^מז שנטעה | ד א שניטעה.

^מח במעשר | א ובמעשר.

^מט שני | א שיני.

^נ ומעשר | ד ומעשרות.

^נא שנטע | א שניטע. ד סתום.

^נב מעשר | א [של] מעשר.

^נג שיני | ד שני א עני.

^נד שנטעה | כ״ה ד. א שניטעה ב שבה.

^נה כעשר | ד א כעשר [ליטרין].

^נו שיני | ד שני (ב״פ).

^נז שיני | א שיני [שבה].

^נח וחוזר | ד חוזר.

^נט ופודה | ד ומודד.

^ס שנטע | א שניטע.

^סא את | ד א עם.

^סב הכותי | א חנוני.

^סג בחסיות | א בחנות.

^סד אע״פ | ד א אף על פי.

^סה מפירותיהן | א מהם.

^סו עריי | ד א עראי.

^סז לעזר | ד א אלעזר.

^סח או׳ | ד אומר א אומ׳.

^סט במוצאי | א מוצאי.

^ע ישראל | א ישר׳.

^עא מותר | ב ד סתום.

^עב המפריש | א הפריש.

^עג של מעשר | א על מעשר [שיני].

^עד העץ... הזרע | א הזרע... העץ.

^עה בר | ד ברבי א בן.

^עו או׳ | ד אומר א אומ׳.

^עז שתילי | א שיתלי.

^עח מיכן | ד מכאן.

^עט והלך | ד א ואילך.

^פ מותרין | ב ד סתום.

^פא תלתן | א תילתן.

^פב לתוך הבור | ד בבור.

^פג אמ׳ | ד אמר.

^פד במה וכו׳ | ד בד״א.

^פה דברים | א דבר׳.

^פו זו מותרת | א זה מותר. ב פתוח.

^פז שרסקו | א שריסקו.

^פח וחמצה | א וחימצה.

^פט יוסה | ד א יוסי.

^צ אומ׳ | ד אומר.

^צא חמוץ | א חימוץ.

^צב זה וזה | א הרי זה.

^צג ר׳ שמעון | א וחכמ׳.

^צד אומ׳ | ד אומר.

^צה גריסין | ד וגריסין.

^צו הבור | א בור.

^צז תמרים | א וגריסין.

^צח שנפל | א שנתן.

^צט [יין... גביהן] | הושלם ע״פ ד. ב חסר.

^ק גרוגרו׳ שנפל | א וגרוגרות שנתן.

^קא הרי זה | א חסר.

^קב שמעון | א שמע׳.

^קג מתיר | ב ד סתום.

^קד שאר | ד א שאור.

^קה תרומה | ד תרומ׳.

^קו לתוך העיסה והגביהו | א לעיסה הגביהו.

^קז מותר | ב ד סתום.

^קח שאר | ד א שאור.

^קט לתוך העיסה| א לעיסה.

^קי אסור | ד מותר. סתום.

^קיא שאר | ד א שאור.

^קיב שנפלו | ד א שנפל.

^קיג ונצטרפו | ד וניצטרפו.

^קיד וחמצו | ד א וחימצו.

^קטו לעזר | ד אליעזר א אלעזר.

^קטז בי ר׳ | ד א בר׳.

^קיז ובזה | ד ובז׳.

^קיח ונצטרפו וחמצו | א חסר.

^קיט וחמצו | ד וחימצו.

^קכ אסור | ד אסו׳.

^קכא לעזר | ד אליעזר א אלעזר.

^קכב בי ר׳ | ד בר׳. א חסר.

^קכג שמעון | א חסר.

^קכד פירות | ד יין.

^קכה ידיחם... יין) | ד חסר.

^קכו והן | א והם.

^קכז יין | א היין.

^קכח וכן... יין | א חסר.

^קכט פירות | ד הפירו׳.

^קל ידיחם | ד ידיהן.

^קלא יקפינו | א יקפנו.

^קלב שמן | ד שומן.

^קלג בשמן | א שמן.

^קלד שמן | ד בשמן.

^קלה ליעזר | ד אליעזר א אליע׳.

^קלו או׳ | ד אומר א אומ׳.

^קלז וחכמים | ד וחכמי׳ א וחכמ׳.

^קלח או׳ | ד אומר א אומ׳.

^קלט אחר | ד אח׳.

^קמ שר׳ | א [שהיה] ר׳.

^קמא ליעזר | ד אליעזר א אליע׳.

^קמב או׳ | ד אומר א אומ׳.

^קמג אדן | ד א אדם.

^קמד את | א חסר.

^קמה שמן | ד בשמן.

^קמו כשהן | א שכשהן.

^קמז וחכמים | א וחכמ׳.

^קמח או׳ | ד אומרים א אומ׳.

^קמט את | א חסר.

^קנ וסכן | ד וסך.

^קנא כשהן | א שכשהן.

^קנב שמן | ד שומן.

^קנג ונגבו | ד ונגבם א וניגבו ב ונגנבו.

^קנד בהן | א בהם.

^קנה קדירה | ד קדרה.

^קנו שבשל | א שבישל.

^קנז חלב לא | ד חסר.

^קנח יבשל | ד בישל.

^קנט חולין... בה תרומה | א חסר.

^קס בה תרומה | ד תרומ׳.

^קסא תרומה | ד תרומ׳.

^קסב בשלן | א בישל.

^קסג בנותן | כ״ה ד א. ב כנותן.

^קסד קדרות | ד א קדירות.

^קסה תרומה... חולין | א חולין... תרומה.

^קסו ואחת | ד ואחד.

^קסז נתן | א ונפל.

^קסח לאי זו | ד לאיזה.

^קסט הריני או׳ | ד הרי אני אומר.

^קע של | א חסר.

^קעא חולין... תרומה | א תרומה... חולין.

^קעב קדרה אחת | ד קדירה אחת א שתי קדירות [אחת של תרומה ואחת].

^קעג נתן | א ונתן.

^קעד מאי זה | ד מאיז׳ א מאיזו.

^קעה או׳ | ד אומר א אומ׳.

^קעו נתן | ב סתום.

^קעז קדרות | א קדירות.

^קעח ולפניהן | א ולפניו.

^קעט נתן משתיהן | א ונפלו לתוך שתיהן.

^קפ ואין ידוע | ד ואינו יודע.

^קפא לתוך זו | א לזו.

^קפב לתוך זו | א לזו.

^קפג או׳ | ד אומר א אומ׳.

^קפד נתן | א חסר (ב״פ).

^קפה נתן | ב ד סתום.

^קפו אם | ד ואם. א חסר.

^קפז מעשר | א ומעשר.

^קפח שיני | ד שני.

^קפט דמוע | א דימוע.

^קצ לדבר | ד א בדבר.

^קצא חתכה | ד א חתיכה.

^קצב אסורה | א חסר.

^קצג בחתכות | ד א בחתיכות.

^קצד אפלו | א אפילו.

^קצה נמחה | א נמחית.

^קצו טעם | ב ד סתום.

^קצז חתיכות | ד א פרוסות.

^קצח אילו | ד אלו.

^קצט או׳ | ד אומר א אומ׳.

^ר יעלו | ד סתום.

^רא טמיאה | ד א טמאה.

^רב שנתערבה | ד שנתערב׳.

^רג חטאת טהורה | א חולין טהורין.

^רד טמא | א חסר.

^רה במאה | ד במא׳.

^רו לחם הפנים טהור | א חולין טהורין.

^רז אילו | ד אלו.

^רח או׳ | ד אומ׳.

^רט וכן במנחות | ד חסר.

^רי בחלות | ד בחלו׳ א בלחמי.

^ריא ויין | ד יין.

^ריב כל שהוא | א בכל שהן.

^ריג האסורין | א האיסורין.

^ריד במינן | א במינו (ב״פ).

(א) הזורע [פשתן] של תרומה עד שלא הביא שליש יופך משהביא שליש יקיים דברי ר״מ ר׳ יהודה אומר בשוגג עד שלא הביא יופך משהביא שליש יקיים במזיד זה וזה [יופך]. (ב) הזורע תוספת של תרומה וסאה עולה מתוך מאה גדוליהן חולין גדולי הקדש חייבין עליהן] קרן וחומש על מקום אחר אלא לפי חשבון וחייבין בחלה הידים והטבול יום אין פוסלין בהן [כדרך שפוסלין] בחולין הדש כיצד יעשה מביא קפיפה ותולה בצואר בהמה ונותן לתוכה חולין ר״ש אומר נותן לתוכה כרשינין והן יפות לה מהכל. (ג) מאה לגינין של תרומה ואחד של חולין כולן מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה לא יעלה שאין קרקע עולה באחד ומאה תלש יעלה ובלבד שלא יתכוין ויתלוש ר׳ שמעון אומר אף יתכוין ויתלוש ויעלה באחד ומאה. (ד) ליטרא מעשר ראשון שנטעה והרי בה כעשר לטרין חייבת בתרומה במעשר ראשון ובמעשר שני [ובמעשר ראשון שבה עושה אותה] תרומה ומעשרות על מעשר ראשון [שנטע] ליטרא מ״ש שנטעה והרי בה כעשר לטרין חייבת בתרומה ובמעשר ראשון ובמעשר שני חוזר [ומודד] את מעשר שני שנטע. (ה) המנכש עם הנכרי בחסית אע״פ שפירותיו טבל [לא יאכל מפירותיהן עראי] ר״ש בן אלעזר אומר במוצאי שביעית עם ישראל מותר. (ו) [המפריש חבילי תלתן של מעשר הרי זה פודה את העץ ואת הזרע] רבי נתן בר יוסף אומר שתילי בצלים עד ג׳ שנים אסורין מכאן ואילך מותרין. (ז) תלתן שנפלה בבור של מים ר״מ אוסר ור׳ יהודה מתיר אר״ש בד״א בזמן ששקעה אבל לא שקעה הרי זו מותרת. (ח) תפוח שרסקו ונתנו תוך העיסה וחימצה ר׳ יוסי אומר אין חימוצו חמץ אחד נותן טעם לשבח וא׳ נותן טעם לפגם זה וזה אסור דר״מ רש״א לשבח אסור לפגם מותר כגון החומץ שנפל לגריסין וגריסין שנפלו לתוך הבור של מים תמרים שנפל על גביהן יין גרוגרות שנפל על גביהן שמן [הרי זה] אסור ור״ש מתיר. (ט) [שאור של תרומה שנפל לתוך העיסה והגביהו ואח״כ נתחמץ מותר שאור של שביעית שנפל לתוך העיסה ידע בו ואח״כ נתחמץ מותר] שאור של תרומה ושל שביעית שנפל לתוך העיסה לא בזה כדי לחמץ ולא בזה כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו אסור לזרים ר׳ אליעזר בר׳ שמעון מתיר לזרים היה בזה כדי לחמץ ובזה כדי לחמץ ונצטרפו וחימצו אסור לכהנים ר׳ אליעזר בר׳ שמעון מתיר לכהנים. (י) יין של תרומה שנפל על גבי [יין] וכן שמן של תרומה שנפל על הפירות ידיחן והן מותרין [וכן] על גבי יין יקפה אותו והיין מותר נפל על גבי ציר יקפנו כדי שיבטל טעם שומן שבו. (יא) כלים שסכן בשמן טמא וחזר וסכן בשמן טהור או שסכן בשמן טהור וחזר וסכן בשמן טמא ר׳ אליעזר אומר אחר הראשון אני בא וחכ״א אחר האחרון שר׳ אליעזר אומר יהא אדם סך את כליו שמן טמא וחוזר וסכן בשמן טהור כשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן הראשון וחכ״א יהא אדם סך את כליו שמן טהור וחוזר וסך שמן טמא כשהן מוציאין אין מוציאין אלא מן האחרון כלים שסכן שמן טמא ונגבם משתמש בהן בטהרה חזרו ויצאו מהן משקין טמאין. (יב) קדירה שבשל בה בשר לא יבשל בה חלב [בישל בה (בשר) חולין לא יבשל בה תרומה] תרומה לא יבשל בה חולין ואם בשלן ה״ז בנותן טעם. (יג) היו לפניו שתי קדירות אחת של תרומה ואחת של חולין ולפניו מדוכה אחת של תרומה נתן לתוך אחת מהן ואין ידוע לאיזה מהן נתן [הרי אני אומר לתוך של חולין נתן] היו לפניו שתי מדוכות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניו קדירה אחת של חולין נתן מאחת מהן ואין ידוע מאיזה מהן נתן הריני אומר מתוך של חולין נתן היו לפניו שתי קדירות אחת של חולין ואחת של תרומה ולפניהן שתי מדוכות אחת [של תרומה וא׳] של חולין נתן משתיהן ואינו יודע אם מזו לתוך זו ואם זו לתוך זו הריני אומר תרומה לתוך תרומה נתן וחולין לתוך חולין נתן ואם היה טבל מעשר ראשון ומעשר שני הרי זה אסור שלא התירו ספק [דמוע] אלא בדבר שיש לו מתירין. (יד) חתיכה אסורה שנתערבה בחתיכות אפילו הן אלף כולן אסורות הרוטב בנותן טעם אם נמחה ה״ז בנותן טעם חתיכה של חטאת שנתערבה במאה חתיכות של חולין וכן פרוסה של לחם הפנים שנתערבה בק׳ פרוסות של חולין הרי אלו יעלו [ר׳ יהודה אומר לא יעלו] חתיכה של חטאת טמאה שנתערבה בק׳ חתיכות של חטאת טהורה וכן פרוסה של לחם הפנים [טמא שנתערבה בק׳ פרוסות של לחם הפנים] טהור הרי אלו יעלו רבי יהודה אומר לא יעלו וכן בחלות תודה טבל ויין נסך מין במינו כל שהוא ושלא במינו בנותן טעם ושאר כל האיסורין בין במינן בין שלא במינן בנותן טעם. על פי דפוס וילנא

הערות

Tosefta

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון